#39 ילדותי השניה: המלצות של אמא ישראלית ללימוד ושימור העברית אצל ילדים במעבר מדינה

אחד הדברים שהכי הפחידו אותי בשנים הראשונות של המעבר לאוסטרליה, הייתה המחשבה שהילדה שלי (ובהמשך- הילדים שלי) לא יגדלו להיות ישראלים. בעצם הפעולה הזאת של המעבר, אנחנו מרחיקים אותם מהילדות שהייתה לנו, מהתרבות שלנו, מרחיקים אותם ממה שמוכר לנו - ומתחילים לבנות ילדות מחדש בלא-נודע.

כל ההורים שביניכם יודעים שלגדל ילדים זה לחוות את הילדות מחדש, וכשחווים את הילדות מחדש במקום אחר לגמרי - זה מרגיש מאוד מנוכר לנו, ההורים. בזמן שהם גדלים להם בכיף, דוברים את שפת המקום, לובשים את אותה שמלת נצנצים מקיי-מארט ואוכלים נקניקיה בלחמניה בבאנינגס, כאילו זה הדבר היחיד שהם מכירים (או באמת), אנחנו צריכים לחוות את הזרות הזו גם בתור בוגרים וגם בחוויית הילדות השניה שלנו, ולהתאים את ההורות שלנו למקום.

אז זהו. שזוג הורים ישראלים שעשו תהליך הגירה למדינה זרה לא יכולים להתאים את סגנון ההורות שלהם למקום - הם הרי למדו להיות הורים עוד בילדות. לא גדלנו בתרבות הזו, לא חווינו את ההורים שלנו פה, אנחנו מרכיבים פאזל שחסרים לו חלקים, ולפעמים מחברים חלקים מפאזל אחר ומקווים שזה איכשהו יתאים את עצמו.

אז איך שומרים על הזהות שלנו בחו״ל ותוך כדי גם משמרים את הזהות הישראלית בשביל הילדים שלנו? אני משערת שרוב מי שקורא את הבלוג, חשובה לו השפה באיזשהו מובן, ורציתי לשתף כמה המלצות אישיות שעזרו לילדים שלי לחבב את העברית, ללמוד דרכה ועליה ולחוות קצת את התרבות הישראלית מרחוק:

1. קריאת ספרים בעברית - מגיל מאוד צעיר אנחנו מקריאים סיפור כל לילה. לפעמים יותר מאחד. ההתעקשות שלנו על סיפורים בעברית- משתלמת, הילדים לומדים לאהוב את השפה, ולדקלם סיפורים שלמים לפעמים בעל פה. המילה הראשונה שאופיר אמרה הייתה בגיל 8 חודשים מספר בעברית ״ברכבת יושבת ארנבת״ (טובה שינברג/איורים: אורה איל) מומלץ בכל בית. המלצות על ספרים נוספים שאהבנו- בסוף הפוסט.
2. משחקים בעברית - למזלינו התברכנו בסבתות שכל ביקור עושות מחקר על איזה משחקים להביא הפעם, והבקשות שלי בשנים האחרונות מסתכמות ב״משהו שיכול ללמד עברית״. אני רואה כמה המשחק ״מילים ראשונות״ מחזיק אצלנו, וכמה גלגולי הבנה הוא עבר - שאני ממליצה עליו לכל אחד. מהרגע שהם לומדים מילים ועד ללימוד קריאה עם ניקוד - המשחק הזה כיף, צבעוני, מלמד ויכול להיות גם משעשע אם זורמים איתו.
3. פודקאסט בעברית - בארץ ״הסכתוס״ הוא הלהיטוס המקומי של הילדים, אבל בחו״ל לא הרבה מכירים. הפודקאסט הזה של סתיו פאלטינגב ותמר הוכשטטר מבית ״הארץ״, עם כל הסיפורים המשוגעים שלו, לימד את אופיר מושגים בעברית, השמיע לה איך ילדים בישראל מדברים, והעשיר לה את ההבנה לגבי שימוש בשפה בסיטואציות שונות. אני אישית מאוד נהנית מהפודקאסט בעצמי, ולא אכפת לי לשמוע את אותם פרקים שוב ושוב.
4. תשמיעו להם שירים בעברית - מעבר לכל שירי יום הזיכרון היפהפיים שיש לשפה העברית להציע, ומעבר לכל שירי הקלאסיקה של חיים נחמן ביאליק, יהונתן גפן, דתיה בן דור, אריק איינשטיין וכו׳, יש גם שירים חדשים יותר, ללא טריגרים של אלימות (ע״ע ״יש לנו תיש״) וללא גזלייטינג (ע״ע ״הילדה הכי יפה בגן״). ההמלצה החמה שלי היא ספר השירים ״יום יפה״ של לי בירן ואליענה תדהר.  הספר מקסים, מאויר בהמון אהבה על ידי שירלי ויסמן וכולל בתוכו גם סיפורים וגם שירים שאפשר לשמוע בספוטיפיי, לרקוד, לשיר, להתרגש, ואפילו ללכת לישון איתם. כמו השם של הספר, ב״יום יפה״ יש סיפור ושיר לכל שעה ביום - אז אם נתקעתם בלי פתרון באחת מהסיטואציות היומיות - רוצו לפלייליסט, ויש מצב שתמצאו שם משהו ש״ישחרר״ אתכם מחוסר שיתוף הפעולה של הילד על ידי פציחה בשירים וריקודים.
5. דברו בעברית - כשגרים במקום דובר אנגלית, הרבה יותר קל להתבלבל ולענות לילד בשפה שהוא מדבר אליכם. לפעמים אנחנו עושים את זה בלי לשים לב. ולפעמים אנחנו חושבים לעצמנו ״למה שאני לא אנצל את זה להתאמן על האנגלית שלי?״ אז טיפ קטן - תשאירו את האימונים לשיחות עם מבוגרים, ואת השיחות עם הילד תעשו בעברית, או בשפה שהכי נוח לכם לדבר בה. כמו שחברתי, קלינאית התקשורת, נעמי ליאל אומרת: ״הורה אחד, שפה אחת״. ככה גם תשמרו על תקשורת יותר טובה עם הילדים - כי באמת תצליחו להביע את כל מנעד הרגשות והמחשבות שלכם במילים, וגם תעודדו אותם לענות לכם בעברית, או לפחות להבין מה מדברים איתם.
6. מנוי לכתב עת ישראלי לילדים - לאימהות שלנו תמיד יש רעיונות טובים, וליום ההולדת הקודם של אופיר, אמא של תום החליטה לעשות לה מנוי לירחון ״דובון״ שמגיע עד אלינו הביתה לאוסטרליה! ההתרגשות שלה כל פעם שמגיע עיתון עם השם שלה מזכירה לי את עצמי בילדות. את הקריאה אנחנו עוד עושים יחד איתה, אבל עד שזה יקרה היא פותרת חידות, צובעת, ומוצאת מילים בתפזורת (ומצליחה לקרוא אותן גם!) - זה להיטוס!
7. שיחות טלפון יומיות עם המשפחה - מהיום שנחתנו פה קיבלנו החלטה: שיחה קצרה לכל סבתא, כל יום. גם אם זה רק לדקה להגיד לילה טוב. במשך יותר משש שנים אפשר לספור על שתי ידיים ימים שלא דיברנו עם הסבתות, וזה לרוב ימים שהיינו בקמפינג במקומות בלי קליטה. הקשר עם המשפחה בארץ הוא הדבר שהכי עוזר לנו ולילדים להישאר מחוברים, להיות מעודכנים ולדבר עברית.
8. קהילה ישראלית חופרת - לילדים לא כל כך משנה איזו שפה מדברים במשחק - העיקר שמשחקים. עם זאת, השפה שהם שומעים ברקע משפיעה עליהם. אני שמה לב שילדים שבדרך כלל מדברים רק אנגלית עם ההורים שלהם מתאמצים לענות דווקא לי ולהורים אחרים בעברית. אני לא בעד האקסלוסיביות של חברים ישראלים - אבל ככל שניסיתי להתרחק הבנתי שזה הבית, וככה משאירים את התרבות, ארוחות השישי והחגים - קרוב וגם מצליחים להביע את עצמנו הכי טוב.

ספרי ילדים מומלצים לכל בית:

״פיפ ופוזי״ / אקסל שפלר מתורגם לעברית. המאייר המוכשר של ג׳וליה דונלדסון (״לקוף יש בעיה״ ״טרופותי״, ״השבלול והלויתן״) החליט להוציא סדרת ספרים בעצמו - והם פנומנליים! שפלר מצליח לצייר ולספר סיטואציות חברתיות שקורות בחיים בדרך מתוקה ולא ארוכה, שבסופה תמיד מישהו בוכה ונרגע. מתאים גם לראשית קריאה - אופיר לומדת לקרוא עברית מלדעת בעל פה את הספר ולהסתכל באותיות.

״טביעת האצבע של אייל״ / נועם חורב - על החוזקות והחולשות של כל בן אדם, איורים מקסימים וקונספט שגם מבוגרים יתחברו אליו.

״אבא עושה בושות״ / מאיר שלו קלאסיקה שלא נמאסת, כתובה ומאויירת ברמה הכי גבוהה שיש - אם אני עוד זוכרת את הספר והאיורים מהילדות - כנראה שיש פה משהו אלמותי.

״חתול תעלול״. ד״ר סוס - מתורגם לעברית - כל הספרים של ד״ר סוס מעניינים לילדים, מרגשים למבוגרים ומדברים על סיטואציות והתמודדויות של חיי היום יום. 

ספרים לממש קטנטנים:

״בובי בוא בובי לך״ / אמי רובינגר - מתוך כל הספרים של שלו, זה היה הכי אהוב אצלנו בבית.

״לפעמים״ / פאול קור - ספר אינטראקטיבי לילדים שמלמד אותם קצת על רגשות, קצת על הפכים וקצת על פרצופים לחוויות שונות ביום יום. היה ועודנו להיט אצלנו בבית.

יש לכם עוד המלצות לספרים/משחקים/פודקאסטים או שיטות חדשניות ללימוד ושימור עברית? כתבו בתגובות!