#4 מי חשב שלקנות רכב יכולה להיות כזו חוויה?

קצת אחרי שהגענו לפרת' הבנו שאנחנו לא תיירים. אלה הולכים להיות החיים שלנו מעכשיו ועד מי יודע מתי, אז אולי כדאי להתחיל עם קניית רכב משלנו. שאלנו בקבוצת ישראלים בפייסבוק (זה היה המקום האמין היחיד שהיה לנו באוסטרליה) איפה אפשר למצוא רכב משומש ואנשים המליצו לחפש בגאמטרי, שזה הפלטפורמה המקבילה ליד2 כאן, מסתבר שאפשר למצוא שם הכל.

עבר יום בלי תוצאות. עבור שני אנשים בלי ידע ברכבים, זה היה הרכב הראשון שעמדנו לקנות בלי עזרה מבן משפחה. זה היה מפחיד והיינו צריכים לשתף פעולה. ערב אחד פתחתי את האפליקציה של גאמטרי וחיפשתי רכב עם קילומטראז' נמוך מעל 2011, ההיונדאי אלנטרה הזו קפצה עליי, והיא פורסמה רק לפני 20 דקות!

תום התקשר לבחור, הסתבר שהוא גר בבניין ברחוב של המלון שלנו והרכב עמד בחניון רוב הזמן מאחר וכל התחבורה הציבורית באזור של מרכז העיר חינמית. הוא הלך מיד לפגוש את הבחור, וחזר עם חיוך על הפנים "אני חושב שאנחנו יכולים לקנות אותו" הוא אמר.

ככה סתם? לקנות רכב? איך עושים את זה? מה התהליך? איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו עושים את הבחירה הנכונה? ובכן, הפעם פשוט הלכנו עם העובדות - מצב טוב, קילומטראז' נמוך, ממשפחה ארגנטינאית קטנה בעיר (מי לא אוהב ארגנטינאים?), ואנחנו יכולים לעשות הכל באינטרנט. אחרי כמה בדיקות מהירות לא היו לנו ספקות שנקנה אותו. הבעלים של הרכב שהפך לקשר קרוב של תום בימים הבאים אפילו לקח אותו לסרוויס רגע לפני שעשינו את ההעברה.

למחרת הלכנו לקנות כיסא בטיחות לאופיר, החזרנו את הרכב השכור ממש מחוץ למלון שלנו, וחיכינו בפארק ליד עם הכסא עד השעה שבה קבענו להיפגש. סוף סוף פגשתי את גייב, ועלינו למעלה לפגוש את ולריה ואמיליה שהייתה שנה יותר גדולה מאופיר. בזמן שהבנים עשו את העברת הרכב במחשב, אנחנו הבנות דיברנו ושיחקנו, ולא עבר הרבה זמן עד שהצטרפו אלינו עוד חברים, זוג מאורוגוואי ושני הילדים הצעירים והמתוקים שלהם. חשבתי לעצמי: הכל כל כך קל כאן?

בערך חודש אחר כך, גייב וולריה הזמינו אותנו לברביקיו עם החברים שלהם שכבר פגשנו. הם הכירו לנו את מתקני הברביקיו האוסטרליים ממש באמצע גן משחקים מטופח ומגודר. היינו בהלם תרבות שוב אבל זה התחיל להרגיש כאילו אנחנו סוף סוף גרים כאן.