הבלוג

בלוג 44: טירת הקרטון, תעלומת האבק ואיך למדתי לאהוב שטיחים (או: אדריכלות אוסטרלית למתחילים) — על הדיסוננס של לגור בבית באוסטרליה. מצד אחד- קסם ההיעלמות של האבק, והתובנה על שטיח מקיר-לקיר. מצד שני- קירות דקים שלא מבודדים כלום בחורף, חמדנות של קבלנים שדוחסים שני בתים על מגרש אחד במדינה עצומה, ושכונות חדשות שחסרות טיפת מעוף אדריכלי ומרגישות כמו העתק/הדבק בצייר.
#44 איך לדבר עם בן הזוג על רילוקיישן? שישה היבטים לניהול שיחה פורה — אילו שאלות אפשר וצריך לשאול אחד את השניה על הנושא הענק הזה של מעבר מדינה? מאיפה בכלל צריך להתחיל? אספתי עבורכם שאלות ונקודות למחשבה ביחד ולבד, האם מתאים לכם לעבור? או שאולי זה חלום שלא באמת רוצה להתגשם?
#43 למי קראת ״גן?״: כל מה שרציתם לדעת על חינוך לגיל הרך באוסטרליה — תשכחו מהמילה ״גן״ ״גנון״ ״פעוטון״ ״בית ילדים״ - המונח האוסטרלי Early Learning Centre עושה בית-ספר לכל מה שאי פעם חשבתם שהתינוק סלאש פעוט סלאש ילד שלכם יכול לקבל במערכת חינוך טרום בית ספרית.
בלוג 43: תייר עם משכנתא — שנתיים וחצי לתוך ההגירה, הגיע הזמן לנפץ את אשליית ההתמזגות התרבותית. פוסט על ההבנה שאנחנו חיים לנצח כ"בוצדמים" תרבותיים, איך הפכתי את שאלת ה"מאיפה המבטא?" ליתרון, הפחד הקיומי לחזור לביקור בארץ ולגלות שאנחנו תיירים, ומהם "שורשי אוויר" שמאפשרים להרגיש את עצמך בכל נקודה על הגלובוס.
בלוג 42: המסע לעיירה דנמרק, ועצירה ב״טבריה של הדרום״ — למה לנסוע 5.5 שעות דרומה דווקא כשמתקרר? פוסט על טיול משפחתי לעיירה הציורית Denmark. על בתי קפה שנסגרים באחת בצהריים, שוקולד בטעם יין וסלק, דלתות של פיות ביער, וההחלטה הדרמטית להכתיר את עיר אחרת בדרום כ״טבריה של אוסטרליה״. יומן מסע על הילוך איטי והטענת מצברים באמצע רכבת ההרים של הרילוקיישן.
#42 לא צריך להרחיק לכת: אלו המקומות שאסור למבקרים שלכם לפספס באזור העיר פרת׳ — איזה כיף שבאים סוף סוף לבקר! אז לפני שאתם נוסעים דרומה, צפונה או מזרחה - תזכרו שפרת׳ שופעת טבע ומים, ואפשר להעביר בה חיים שלמים בלי לצאת ממנה בכלל, למצוא מקום חדש כל יום - ולהרגיש בחו״ל כל הזמן. איגדתי לכם כמה מקומות אהובים ששווה לקחת אליהם את המבקרים שלכם.
#41 מי מהחברים והמשפחה שלכם באמת יבוא לבקר? הנה ארבעה פרופילים של מבקרים שתוכלו לצפות להם. — אין הקבלה לרגעים האלו שמייצרים זיכרונות שפשוט אי אפשר לחוות כשגרים קרוב. הצצה ריאליסטית, משעשעת וחמימה לדינמיקה המיוחדת שנוצרת כשהבית שלכם מעבר לים הופך לקומונה זמנית ומלאת חיים. ומי האנשים הקרובים שבאמת מגיעים לבקר, ולמה?
בלוג 41: מתי הפסקנו לרצות לכבוש את העולם? (או: מחשבות על טייטלים, פריבילגיה והבחורה ההיא מ-Wix) — מתי הפסקנו להעריך חיים פשוטים והפכנו אובססיביים לטייטלים? פוסט על הפער בין המרדף הישראלי לכבוש את העולם, לשאיפה האוסטרלית הפשוטה לבנות חיים טובים במקביל לעבודה. על ההבנה שרילוקיישן הוא פריבילגיה שמאפשרת לך לעשות זום-אאוט, ואיך הפיכת המרדף למשהו אישי ולא ללחץ חברתי-תרבותי, לימדה אותי שאפשר להיות שאפתן גם כשאתה לובש כפכפים.
בלוג 40: הגלולה האדומה או הירוקה? אשליית הבחירה, שגעון הרשתות ומיתוס ה״הכל זול״ — מיתוס "אוסטרליה הזולה" מול המציאות הכלכלית ויוקר המחיה המקומי. פוסט על הדואופול של "Colesworth", הפאניקה בקופות של אלדי, ה-Knockoffs הסבבה לגמרי (והזולים!) של Kmart ו-Big W, וההתמכרות לאיסוף נקודות באפליקציות בשביל 10 דולר הנחה. והשורה התחתונה: מכוניות, מסעדות וקניות זולים פה משמעותית מבארץ, אבל בעיקר - חסרה פה תחושת ה"עקיצה" הישראלית. כשרשות ההגבלים תובעת את הסופרים על מבצעים מזויפים, אתה מבין שהמערכת, לפעמים, עובדת בשבילך.
#40 למה לאוסטרלים לא קר? סודות החורף במערב הפרוע — למה האוסטרלים הולכים יחפים בגשם וקופצים לים ב-8 מעלות? היכנסו לקרוא על תופעת הכחשת החורף האוסטרלית, ועל המלצת הקניה הטובה ביותר שתכין אתכם לקור האוסטרלי.
#39 ילדותי השניה: המלצות של אמא ישראלית ללימוד ושימור העברית אצל ילדים במעבר מדינה — איך שומרים על הזהות הישראלית והשפה העברית אצל ילדים שגדלים בחו״ל? 8 טיפים מעשיים והמלצות על ספרים ומשחקים בעברית מאמא מנוסה בגולה.
בלוג 39: להתגעגע לילדות שלא הייתה לי — כשאתה מהגר, כבוגר, אתה יכול ללמוד את השפה, אבל לא את הזיכרון הקולקטיבי. פוסט על הזרות התרבותית, על ההחלטה לשלוח את ג'וני לבית ספר מונטסורי, והגעגוע העז לתנועת הצופים. וגם: ההבנה שלצד הקלה על כך שהוא יגדל בלי הפחדים של אוטובוסים בישראל, אני חייב למצוא דרך להזריק לו קצת "תכלסיות" ישראלית טובה.
#38 מרחב נשימה: איך קרה שהבאתי את סיפור ההגירה שלי למרכז האומנות של פרת׳? — סיפורה של תערוכת הצילום "מרחב נשימה" בפרימנטל, מערב אוסטרליה. מסע אישי מרגש של הגירה, צילומי נוף של מערב אוסטרליה והגשמת חלום ישן - בדיוק בזמן.
בלוג 38: תסמונת השולחן הריק, המבורגר סגול ובירה מהאוטו (או: למה אני עובד אצל המלצר?) — בישראל המלצר רודף אחריך עם התפריט, באוסטרליה אתה קם, צריך לזכור את מספר השולחן שלך כמו במבחן פסיכומטרי, מזמין בקופה ומשלם מראש. פוסט על הפער העצום בתרבות המסעדות, למה לשלם מראש זה בעצם גאוני להורים שרוצים לעשות "ויברח" עם הפעוט, הפשע המחריד של סלק בתוך המבורגר, אימפריית ה-Drive-thru של האלכוהול (Bottle-O), והצד האפל של תרבות השתייה המקומית המנורמלת.
#37 כל אחת והמישל שלה: הפירוש הגלותי של השיר הישראלי לאירוויזיון — פוסט על מערכת יחסים ממכרת, מתישה ואינסופית שאיכזבה לא פעם ולא פעמיים עד שקיבלתי החלטה - לעזוב למרות האהבה. אז מי זו ה"מישל" שלי, ומדוע הייתי חייבת להתרחק ממנה כדי למצוא את החופש?
בלוג 37: אשמת המהגר- המתמטיקה האכזרית של הזמן (או: למה אנחנו לא ג'ורג' קלוני) — רילוקיישן זה גם לשלם "מס רגשי" כבד. פוסט פתוח על המתמטיקה האכזרית שמחשבת כמה פעמים עוד נראה את ההורים, על האשליה שחברים יטוסו לבקר אותנו (רמז: הם לא, וזה לא בגלל המרחק), ועל הדיסוננס הבלתי אפשרי של להרגיש אשם על זה שבחרנו לחיות חיים טובים, שקטים ובטוחים בשביל הילד שלנו.
בלוג 36: מלחמת האזרחים של פרת': NOR מול SOR — על "חומת ברלין" השקופה של פרת'- נהר הסוואן שמחלק את העיר לצפוניים (בורגנים) ודרומיים (היפסטרים) שלא מתערבבים. פוסט קורע על תרבות טינדר שפוסלת אנשים מעבר לנהר בגלל 25 דקות נסיעה, על הפער המצחיק בין הישראלי שנוסע שעתיים באיילון לעומת האוסטרלי שמתעצל לחצות גשר, ועל הרגע שבו הבנתי שנפלתי למלכודת המקומית והפכתי ל"איש הצפון" בעצמי.
#36 למה הייתי רוצה לחזור להיות ילדה בבית ספר אוסטרלי? — יש דבר כזה מערכת חינוך רגועה ונטולת טריגרים, שבה צלצול בית ספר יכול להקפיא רק ישראלים, מורה לספורט זוכה להילה של כוכב רוק, ו"יום הזיכרון" הוא בכלל לא מה שהכרתם עד עכשיו. על הפער התרבותי, והקסם שבקהילה שבית הספר מייצר בצד השני של העולם.
#35 כשאין ברירה - טסים לבירה! המסע המשפחתי שלנו לשגרירות בקנברה — מסע משפחתי מפרת' הרחוקה עד לשגרירות אוסטרליה בקנברה, המטרה: דרכון לתינוק שרק נולד. על התיסכולים, הבירוקרטיות ההזויות והשינויים הבלתי צפויים בקצה השני של העולם.
בלוג 35: חגיגת הכלום (או: איך האוסטרלים המציאו לעצמם ימי חופש יש מאין) — למה האוסטרלים חוגגים למלך צ'ארלס יום הולדת חודשיים מוקדם מדי? ולמה כל מחוז במדינה חוגג את זה בתאריך אחר? פוסט על תרבות החגים הציבוריים באוסטרליה, על הטריק הגאוני שדואג שאף חג לא ייפול על סופ"ש, על המלכודת הכואבת של תשלום לגן בימי שני, ועל ההצעות שלי לחגים חדשים שכל מהגר היה תומך בהם. נראה לי.
#34 חיים רגועים מתחילים בכיס: איך אוסטרליה עזרה לי להתחיל להבין בכסף? — דביט במקום קרדיט ושכר כל שבועיים: מבט אישי על ההבדלים בין המערכת הכלכלית בישראל לאוסטרליה ואיך המערכת הכלכלית פה משפיעה על השקט הנפשי.
בלוג 34: תסמונת "הנוודים האפורים" (או: למה סבתא מכרה את הבית ועברה לקרוואן?) — על הדיסוננס בין הפנסיונר הישראלי ששומר על הנכדים, לאוסטרלי שנוטש הכל ויוצא להקיף את היבשת במשך שנים. פוסט על תופעת "הנוודים האפורים", על קרוואנים שעולים כמו דירה וכוללים אינטרנט לווייני, ועל השאלה הגדולה: האם למכור הכל ולברוח בגיל 67 זה אגואיזם, או החלום האמיתי?
#33 דברים שלא היו קורים אילו הייתי נשארת בארץ (מכביה חלק ב׳) — יומן מסע מהמכביה: עם איזו מדינה בחרתי להחליף חולצה? המפגש המקרי עם הדמות המיתולוגית מהתיכון והזמרת שעשתה לי הלם תרבות רציני. הצטרפו לחוויה הכי עוצמתית שלי כישראלית-אוסטרלית בבית.
בלוג 33: שובו של הגטו הישראלי (או: למה הפסקתי לברוח מעצמי והפכתי ל"איש הצפון") — למה הבטחתי לעצמי להתרחק מישראלים באוסטרליה, ואיך בסוף הם הפכו למשפחה החדשה שלי? על קבוצות וואטסאפ הזויות שמחפשות שקדי מרק, על ההבדל בין נימוס אוסטרלי לסיר מרק ישראלי, ועל הזרם החדש של משפחות שמגיעות לפרת' בעקבות המצב בארץ, ומזכירות לנו שאנחנו כנראה בדיוק איפה שאנחנו צריכים להיות.
#32 דברים שלא היו קורים אילו הייתי נשארת בארץ (מכביה חלק א׳) — איך חלום על ייצוג ישראל במדי הנבחרת בכדורסל הפך לייצוג משלחת אוסטרליה למכביה? הצצה אל מאחורי הקלעים של אירוע הספורט הגדול ביותר בארץ שלא הרבה ישראלים מודעים אליו.
בלוג 32: חג הפסולת, טלוויזיה בלי מסך וספריית הצעצועים (או: איך נגמלתי מהשריטה של "לקנות מהניילונים") — על ההבדל בין תרבות ה"לקרוע את הניילון" הישראלית לתרבות הקיימות האוסטרלית. איך "חג הפסולת" גורם לך לחפש אוצרות על מדרכות, למה אנשים מוכרים במרקטפלייס מכונות כביסה ש"רק צריך להחליף להן מנוע", והיוזמה הקהילתית המדהימה של ספריית הצעצועים שעושה סדר בחיים ובסלון.
בלוג 31: אימפריית ה-Shed (או: איך הפכתי מצופה ביוטיוב לשיפוצניק בהכחשה) — בישראל קוראים לאינסטלטור, באוסטרליה בונים נגריה שלמה בחצר כדי לתלות מדף. פוסט על הלחץ החברתי להיות שיפוצניק, על איך גדס הפכה למלכת ה-DIY של הבית, ועל הפרדוקס האוסטרלי: מותר לך לקנות מסור שיחתוך מכונית לשתיים, אבל חס וחלילה שתחליף שקע חשמל בלי תעודה.
בלוג 30: חדשות מהפלנטה האחרת (או: חתול נתקע על עץ והעיר עוצרת נשימה) — בישראל, חדשות הן אינסטינקט הישרדות ואדרנלין של שמונה בערב. באוסטרליה? מהדורה דרמטית על כלב שחזר הביתה, רבע שעה על מזג האוויר ותחקיר נוקב על שכן שלא גזם עץ. פוסט על הדיסוננס הפסיכי בין הנייד שלי למסך המקומי, על חוסר היכולת (בינתיים?) לכאוב את הצרות שלהם, ועל הברכה העצומה שבחדשות משעממות.
#31 בחזרה למגרשים: הדרכים הפתלתלות לליגות הכדורסל המקומיות לנשים — הגעתי לפרת' בטוחה שאמצא קבוצת כדורסל תוך רגע, אבל המציאות האוסטרלית הפגישה אותי עם ספורט מוזר בלי קרש, עם אתלטיות במסווה ועם ההבנה שבהגירה – הכל תזמון וקשרים. הפוסט סוקר את ההבדלים המפתיעים בין תרבות הספורט בישראל לאוסטרליה, ומלווה את הדרך המפותלת שעברתי - מהפחד מ'אייר-בול' מביך ועד לעלייה המרגשת חזרה למגרש אחרי שמונה שנים של הפסקה. סיפור על חיפוש זהות, אהבה למשחק והרגע שבו סוף סוף הרגשתי בבית.
#30 למה פרת׳ היא המקום המושלם לחופשת לידה? ולמה זה לא עושה לי חשק לעוד? — להגיע לאוסטרליה עם תינוקת בת חצי שנה זה הדבר הכי טוב שיכלתי לעשות לעצמי. החל מסטריפים של בתי קפה, הליכות לנהר ואטרקציות בלתי נגמרות לקטנטנים. וההיילייט של כל האימהות האוסטרליות - הCreche
בלוג 29: רוחות הרפאים של הקריירה (או: איך הפכתי מאיש מקצוע לג'וניור מזיע עם חרב על הצוואר) — כשאתה עושה רילוקיישן, התואר שלך והניסיון מהארץ נשארים במכס. פוסט חשוף על החיים בשתי משרות, על הפסקות אסטרטגיות מהמרוץ המתיש, ועל הגעגוע הפשוט לידיים שעובדות.
#29 איך מוצאים עבודה באוסטרליה? מדריך למהגר המתוסכל — אני כבר לא אותה מעיין של ישראל. ברגע שנחתתי פה - התאפסתי. בדיוק ככה. אף אחד לא מכיר, לא יודע, לא שמע, לא קיבל המלצה, כלום. אז התחלתי במסע לחיפוש העבודה האמיתית הראשונה שלי.
בלוג 28: מסדר המפקד, גרסת פרת': טראומת ה-Rental Inspection (או: למה אני מנקה פאנלים עם קיסם אוזניים?) — חושבים ששכירות באוסטרליה זה כיף? חכו שתכירו את ה-Rental Inspection. פוסט על ההשפלה התקופתית שבה אנחנו הופכים מקבלני ניקיון אובססיביים עם פחד מהסוכנת נדל"ן, ומתים לחיזוק חיובי כמו ילדים בגן. מצד שני- אם אתם בעלי הנכס, המערכת הזו היא גן עדן.
#28 להפוך לאוסטרלים באמצע החיים: על חוויית קבלת האזרחות אחרי 6 שנים — חשבנו שנישאר פה שנה, והנה אנחנו שש שנים אחרי עם אזרחות אוסטרלית ביד. פוסט מתומצת על התהליך עצמו ועל הטקס שחתם אותו. ואיך מסבירים לילדה שגדלה באוסטרליה מה זה אומר לקבל אזרחות?
בלוג 27: החבילה שנשארה על השטיח בכניסה (או: איך לומדים לסמוך על זרים) — לנחות באוסטרליה אחרי שגדלת בישראל זה כמו להוריד פתאום שריון כבד שלא ידעת שאתה לובש. איך המוח הישראלי החשדן מתמודד עם מדינה שפשוט עובדת על אמון? החל מקופות יושר ברחוב ועד להחלטה פשוט לא לנעול את הרכב.
#27 איך לא להיכשל בטסט: טיפים למתכוננים למבחן נהיגה אוסטרלי — הידיעה המשמחת על קבלת תושבות קבע מלווה בהבנה מבאסת שתוך שלושה חודשים צריך להיות לך רישיון נהיגה אוסטרלי. אם לא - לא תוכל לנהוג. בפוסט הזה תמצאו סיפורים על כשלונות וטיפים לטסט מוצלח.
בלוג 26: אבא/אמא נסע/ה למדבר: על מכרות, סירות, ותרבות ה-FIFO של פרת' — איך צעירים בני 22 בפרת' מרוויחים יותר מרופאים בישראל, מה זה לעזאזל FIFO, ולמה התואר האקדמי שלכם לא מרשים אף אחד בפאב המקומי? הצצה לכלכלת המכרות שמתדלקת את גן העדן האוסטרלי.
#26 נוסטלגיה מתובלת בקנאה: ההתבוננות מהצד בצעירים שמגיעים לטייל ולעבוד במערב אוסטרליה — סיפור נשכח על טיול שמעולם לא קרה לניו-זילנד ואוסטרליה, ועל הקנאה למטיילים ישראלים צעירים שבאים לקרוע את אוסטרליה בוואן המשופץ שלהם.
בלוג 25: מתי "שם" הופך ל"כאן"? (או: תאוריית שק הדאגות וטוויסט הויזה האכזרי) — על הרגע שבו מצאתי את עצמי אומר "איזה כיף לחזור הביתה" והתכוונתי לבית בפרת'. פוסט על שורשים, על "שק הדאגות" הישראלי שהוחלף בחרדות של מהגרים, ועל הטוויסט האכזרי של חוקי הוויזות שמוכיח לנו שכרגע, אנחנו עדיין פה על תנאי.
#25: מלחמת ממשלות: על איראנים, ישראלים ויחסים בחו״ל — על החיבור האנושי שמתעלה על הפוליטיקה, ההימנעות משיחות פוליטיות עם ישראלים, התנפצות הסטיגמות והתקווה לשינוי הנרטיב העולמי.
בלוג 24: פאב עם ארגז חול, יין מהשקית והמנגל שמנקה את עצמו (או: תרבות הבילוי האוסטרלית) — למה לצאת לפאב באוסטרליה מרגיש כמו לשבת בג'ימבורי? למה מותר (ורצוי) להביא בקבוק יין מהבית למסעדה? איך זה שהמנגלים הציבוריים פה תמיד מבריקים מניקיון? ולמה סנדוויץ' ויאטנמי (Banh Mi) הוא השווארמה החדשה שלי.
#24 טרנספורמציה חברתית: שש שנים בפרת׳, מערב אוסטרליה - מהקורונה ועד היום, בקצרה — המהגרת שתמיד חגגה יום הולדת באמצע החורף, הפכה בין לילה לילדת קיץ ב-38 מעלות בצל. את הפרק הזה, פרק 24 שהוא קצר וסימבולי, אני אקדיש לדבר על השינויים החברתיים שעברו על פרת׳ ועלי ב-6 שנים.
בלוג 23: הספורט הלאומי החדש: קפה (או: למה הכל נסגר ב-14:00?) — חשבתם שבתל אביב לוקחים קפה ברצינות? באוסטרליה יש לקפה מילון משלו. על ההלם שאי אפשר להשיג קפה ב-15:00, ה"בייביצ'ינו" שמאמן את ג'וני להיות לקוח תובעני, ועד לרשימת ההמלצות שלי לבתי הקפה הכי טובים בפרת׳
#23 סייב דה דייט: ימי ההולדת האוסטרלים מזווית ישראלית — ברגע שאופיר התחילה בית ספר, הלו״ז התמלא בימי הולדת. פוסט משעשע על הטקסים האוסטרלים, המנהג המוזר של חיתוך העוגה, והשיטות שפיתחתי ליציאה מהירה מהבית כששוכחים שזה היום.
בלוג 22: מרגרט ריבר עם ההורים (או: מפגש בין אוקיינוסים) — מסע בין שני אוקיינוסים: טיול שורשים (חדשים) במערב אוסטרליה עם סבא וסבתא. על הנופים המטורפים, היין, השוקולד, והרגע הנדיר שבו הצלחנו לצאת לדייט רומנטי בזכות הביקור מהארץ.
#22 הכינו את היומנים: כל מה שרציתם לדעת על עולם הפליי-דייטס באוסטרליה ולא העזתם לשאול — בפוסט הזה אני לוקחת אתכם שלב אחר שלב בכל התחנות שתעברו בהן בדרך לפליי דייט הנכסף. הדובדבן שבקצפת הוא תמיד בסוף, כשאומרים שלום.
בלוג 21: מבצע סבא-סבתא: הביקור, המיתוסים, והשקט הרועש שאחרי הסערה — הביקור הראשון של ההורים שלי באוסטרליה היה רכבת הרים רגשית. מניפוץ מיתוסים על אנטישמיות ברחובות פרת', דרך "מבצע סבתא" שבדק את איכות החיים והחברים שלנו, ועד ליום שאחרי, כשנשארים עם השקט, הגעגוע וההבנה החדה שיש מחיר אמיתי למרחק.
#21 שלום כיתה א׳: המדריך להורה המבולבל בבית הספר האוסטרלי — שנת לימודים שמתחילה בפברואר והופכת את כל הלו״ז שהכרנו לפני שהיגרנו: פוסט הכרות עם מערכת החינוך האוסטרלית, רישום לבית הספר, קניית ציוד וזמן שעובר מהר מדי.
בלוג 20: החברים שנשארו מאחור, החגים החדשים והגעגוע לקלות הבלתי נסבלת של הקיום (הישראלי) — אחרי שההתלהבות מהקנגורו יורדת, נשארים עם השקט. פוסט על המעבר מלהיות "הלב של החבר'ה" לרוח רפאים בוואטסאפ, על הגעגוע לקפוץ לקפה בלי לקבוע ביומן שבוע מראש, ועל איך בונים משפחה חדשה מזרים שהופכים לאחים ברגע אחד.
#20 מה הסיכון הכלכלי מלהכנס להריון בלי מדינת חסות, ולמה כל כך חשוב לדאוג לביטוח? — התקופה שאחרי הניתוח הייתה מאתגרת לא פחות, מתינוק מנומנם שלקח לו זמן להתאושש למפלצת חלב שדורשת עוד ועוד.

רכבת לאוסטרליה — לחצו לאתר המלא