#40 למה לאוסטרלים לא קר? סודות החורף במערב הפרוע

8 וחצי בבוקר בדרך להוריד את הילדים במסגרות, בחוץ 8 מעלות צלזיוס, זרזיף גשם מטפטף לסירוגין וגורם לי לחשב לאיזו מהירות לכוון את המגבים. תחנה ראשונה: בית ספר. אני מורידה את אופיר באזור של ה״נשק וסע״ שממש צמוד לכיתה שלה. המנהל פותח לה את דלת האוטו ומברך אותה לשלום, ״nice boots״ הוא מחמיא לי כשאני יוצאת להוציא לה את התיק ולתת לה חיבוק ונשיקה. האצבעות ברגליים שלי קופאות מקור ומבקשות ממני לחזור מהר לחימום בתוך האוטו.

״עכשיו לגן שלי״ גיא אומר לי ואנחנו ממשיכים לנסוע בתוך הכוך החמים עוד חצי דקה עד שמגיעים לגן. בדרך אני רואה אבא עם עגלה וילדה במדי בית ספר. האבא לבוש בחולצה קצרה ומכנסי דגמ״ח קצרים, הגשם ממשיך לטפטף ואני לא מבינה - איך? איך לעזאזל לא קר לו?? את אותה התחושה אני מקבלת כשילדים שהם לא שלי מופיעים יחפים לאירוע שמתנהל בחוץ בגשם, או כשתינוק רך לובש מעיל פלומתי באמצע החורף אבל כפות הרגליים שלו חשופות לגמרי.

הסיטואציות האלה גורמות לי להיזכר בסבתא שלי ז״ל שלא הייתה מאשרת לנו ללכת יחפים בבית. אם לא היו לי גרביים היא הייתה מכריחה אותי לנעול את אחד מזוגות הכפכפים שלה. אולי הסבתות פה באוסטרליה הן לא כאלה. בעצם, ברור לי שהן לא כאלה, הרי רוב האוסטרלים מעדיפים לא לנעול נעליים בכלל. אולי אני המוזרה בכל הסיפור? אולי יש לי עניין עם ויסות קור? לא נראה לי שזה הסיפור. התיאוריה שלי היא אחרת לגמרי. יש פה תופעה של טמינת הראש בחול של קהילה שלמה, מערב אוסטרלית (לא יודעת מה קורה במזרח): הכחשת החורף.

בכל דור ודור

פעם היה פה אקלים אחר, אומרים האוסטרלים הותיקים. פעם היה אקלים מדברי, יבש. עם השנים הוא הפך לאקלים טרופי יותר, סופות בקיץ, סופות בחורף. ה״סופות״ האלה דרך אגב הרבה פחות גרועות ממה שמדווחים בחדשות. זה תמיד מתחיל בשבוע של הכנות לסופה - מבטלים אירועים, מעגנים אתרי בניה שלא יעופו חלקים, מפרקים טרמפולינות ומאחלים ״Stay Safe" אחד לשני, בפועל יש קצת גשם וקצת רוח. מדי פעם, דווקא כשלא מתכוננים ומפחידים, נופל איזה ענף של עץ על אוטו או עף איזה מחסן לתוך הבריכה של השכנים. לשירות המטאורולוגי יש מה ללמוד מדני רופ.

אבל בכל דור ודור אומרים פה: אין פה בכלל חורף, אולי שבוע או שבועיים של גשם, בקטנה. כל שנה מחדש אנשים מופתעים מהחורף ובפרט מהכפור המדברי שתוקף את מערב אוסטרליה בחורף. מדברים על מזג האוויר כאילו זו הפעם הראשונה שהם נאלצים ללבוש מעיל בחייהם, וחלקם אפילו לא טורחים לרכוש מעיל - כי לדברם - אין צורך פה במעיל. הם גם ככה מסתובבים כל חייהם יחפים עם בגדי קיץ, למה החורף הזה צריך להיות שונה?

מועדון ה-4 בבוקר

לא משנה באיזה עונה בשנה תגיעו לפה, תמיד תראו בחוץ מספר לא מבוטל של אנשים לבושים בגדי ספורט. זה לא מיתוס שהאוסטרלים עושים ספורט בכמויות מטורפות - זו המציאות. אנשים מתעוררים ב-4 בבוקר לצאת לרכיבה היומית לעבודה, כדי שיספיקו להתקלח וללבוש את הבגדים המחויטים שלהם, שככל הנראה מחכים להם מקופלים בתוך ארון מיועד במשרד. לא משנה להם אם 4 מעלות בחוץ או 40, הם יסעו, ירוצו, יעשו אימון משקולות, יקומו מוקדם והכל - כדי שלא יהיה להם קר. יש חורף אני אומרת - אתם פשוט מתעלמים ממנו.

כל יום ים

מערב אוסטרליה הוא ה-מקום לגלוש. החופים הבלתי נגמרים, הגלים שלא נשברים ומזג האוויר המושלם הופך את המדינה הזו למקום עליה לרגל לכל מי שאוהב ספורט ימי, ובעיקר גלישה. לפני כמה חודשים התחרתה פה ענת לליאור, הכוכבת העולה של ישראל בגלישה, בתחרות בה השתתפו 24 הגולשות הטובות בעולם במרגרט ריבר - חבל היינות המפורסם של מערב אוסטרליה, רק שלוש שעות נסיעה מפרת׳. 

אצל גולשים בכלל, ואוסטרלים בפרט - אין דבר כזה ״קר מדי ללכת לים״ במיוחד כשיש גלים ואפשר לגלוש. גם ככה הים קר בכל ימות השנה, אז מה זה משנה אם קר גם בחוץ. קופצים למים, שוחים, גולשים, עושים סאפ, קייקים או שנורקלינג וחוזרים הביתה, בתקווה שלא נתקלנו באיזה כריש רעב בזמן הזה.

אני באותו זמן לבושה ארבע שכבות, עם כובע צמר וכפפות מסתכלת מהטיילת למעלה על האמיצים שנכנסים לאוקיינוס ההודי באמצע קור יולי-אוגוסט ואומרת לעצמי ״איזה סבל יא אללה״ רק בא לי להתכרבל עם כוס תה חמה ליד האח ולראות חתונמי.

פה זה לא אירופה

מאחר והאוסטרלים כבר סיגלו לעצמם זהות משלהם, שכל מי שמגיע לפה מאמץ אותה אחרי בערך שבוע - ״נו ווריס״ אטטיטוד, בגדים מרושלים וכפכפים (או ״טונגס״ - כן, כמו חוטיני) קשה לזכור שכל האוסטרלים הם בעצם מהגרים שהגיעו רובם, או ההורים שלהם, או הסבים, ממדינות אירופאיות קרות כדי לברוח ממזג האוויר הקפוא, המלחמות או הפאשיזם. הקור פה לא מזיז להם. ב-8 מעלות הם יכולים מבחינתם להשתזף על החוף בכיף וללכת עם כפכפים. גשם בשבילם הוא מצב תמידי אז זו בכלל לא סיבה להישאר בבית. 

מייבש לכל בית

האמת, גם אותי החורף מפתיע כל שנה. אני תמיד מגלה בעיצומו שאין לי מספיק בגדים חמים לילדים, כמויות הכביסה רק עולות בגלל השכבות, ומה שעד עכשיו תליתי בחוץ לייבוש - כבר לא מתייבש בזמן. לשמחתי, אמא של תום התעקשה לקנות לנו מייבש כשגיא נולד. מזל שהתעקשה למרות הערות ה״הסתפקות״ החצי-פולניות שלי, כי המכשיר האלוהי הזה מציל חיים של משפחה בחורף פה.

לא משנה מה תעשו - בחורף הכביסה לא תתייבש פה בלי מייבש. אלא אם כן פתאום יש שעה נעימה ואתם בדיוק בבית וזוכרים להוציא את המתלה לשמש. גם אז תצטרכו לגבש תכנית פעולה אם לא יתייבש לגמרי: להכניס את המתלה הביתה ולשים שעה ליד התנור תוך כדי החלפת כיוונים. להפעיל את הפן ולעמוד שעה לייבש את הבגדים. תחסכו מכם את הזמן והמועקה כשהילדים (ואתם) תצטרכו ללבוש מכנסיים שהגומי שלהם עוד לא התייבש - קנו מייבש.

עד הבלוג הבא, מוזמנים לספר לנו אם יש לכם עוד תשובות לשאלה: למה לאוסטרלים לא קר?