#37 כל אחת והמישל שלה: הפירוש הגלותי של השיר הישראלי לאירוויזיון

מאת מעיין רימר ·

#37 כל אחת והמישל שלה: הפירוש הגלותי של השיר הישראלי לאירוויזיון

פוסט על מערכת יחסים ממכרת, מתישה ואינסופית שאיכזבה לא פעם ולא פעמיים עד שקיבלתי החלטה - לעזוב למרות האהבה. אז מי זו ה"מישל" שלי, ומדוע הייתי חייבת להתרחק ממנה כדי למצוא את החופש?

בפעם הראשונה ששמעתי את השיר של נועם בתן לאירוויזיון, היא ישר קפצה לי לראש. אהבה נכזבת שרק גורמת לצרות, עד שאת קמה והולכת, לא כי אתן כבר לא אוהבות, או כי משהו קרה, אלא פשוט כי יש ייאוש באוויר, ואכזבה. את עדיין רוצה בטובתה והיא, כנראה, בטובתך - אבל להישאר יחד פשוט לא בא בחשבון, לא כרגע. ואולי בכלל לא.


זו לא הייתה הכוונה מלכתחילה, we were on a break! הייתי אמורה לחזור אחרי זמן מה, אבל אז גיליתי משהו מחוץ למערכת היחסים הזאת שעושה לי טיפה יותר טוב על הנשמה, על הנפש, על הראש, גיליתי את החופש להיות מי שאני באמת, להתרכז בחיים שלי ולא שלה, ולא לרדוף כל הזמן אחרי משהו שאולי, או אולי לא - יהיה שלי בסוף. גיליתי שללכת על ביצים זו לא ברירת מחדל הגיונית, ושמריבות לא צריכות להיות כאלה גרועות, שאפשר לפתור אותן בשיחה נעימה, ולהמשיך בלי דמעות מיותרות. 


פתאום נשמתי לרווחה, חייכתי יותר, והכרתי עוד אנשים שהיו במצב שלי. הבנתי שזה נורמלי להרגיש ככה.

המרחק ממנה נתן לי פרספקטיבה אחרת על העולם, על עצמי, ועל המירוץ הזה של החיים. ועם תחושת החופש הגיעה גם האשמה, על הנטישה אחרי כל כך הרבה זמן, על הניתוק מהעבר ואולי גם מהעתיד.


הייתה לנו תקופה מדהימה יחד, המון חוויות, צחוקים, בכי, טיולים בנופים מדהימים בכל שעה ובכל עונה. היא לימדה אותי המון על עצמי, בזכותה אני מי שאני היום, ואני חבה לה את חיי באיזשהו אופן. היא היחידה שמצליחה לגרום לי להתרגש כל כך ולכעוס כל כך באותו זמן, והיחידה שמבינה אותי עד הסוף, לפעמים גם בלי מילים.


הייתי רוצה שתדע שלמרות שהיא חושבת שהיא לא מוערכת, היא אהובה הרבה יותר ממה שהיא יכולה לדמיין. אם היא הייתה לרגע מוציאה את הראש מהמים ומפסיקה לטבוע בכל הצרות, היא הייתה מגלה כמה היא לא צריכה להוכיח כבר כלום, היא טובה כמו שהיא. היא הכי טובה. וכל מה שהיא צריכה לעשות הוא לתת ללב הענק שלה להוביל אותה. 


הייתי רוצה שתדע שאני שם בשבילה, ולמרות שכבר עברתי הלאה, שום מערכת יחסית אחרת לא תמחוק את מה שהיה בינינו. היא תמיד תהיה הראשונה שלי, מילדות, ואהבה כזו לא שוכחים.


אני עד היום חושבת שאולי נחזור ביום מן הימים, אולי היא תצליח לפנות זמן להתעסק בבריאות הנפשית שלה במקום להעסיק את עצמה בבעיות חיצוניות. בעיות שמונעות ממנה מלפתור את הקונפליקטים האישיים-משפחתיים שאוכלים אותה מבפנים כבר שנים.


ישראל,

המישל שלי.

אולי יום אחד תזכי לאהוב את עצמך כמו שאוהבים אותך כאן בגולה.


מישל | נועם בתן

מילים: צליל קליפי, נדב אהרוני ויובל רפאל

לחן: צליל קליפי ונדב אהרוני

(מילים ותרגום מצרפתית ואנגלית באדיבות שירונט וג׳מיני)


מישל זו אהבה רעילה

אני באפלה

איך השארת אותי בצל

כוכבת בלי תהילה

משוגעת גדולה

אני קם ונופל


או מישל,

אני כבר לא יודע מה לעשות

היית האור שלי אלוהים,

אני מתחנן בפניך,

תעיר אותי

צללתי אל תוך החשכה

החזר לי את התקווה

ואת העלמה שלי


אז אני רוקד,

רוקד עם הכאבים את תראי אותי צוחק,

צוחק מחדש את הכאב שלי,

אני הייתי רק תפאורה

צעקתי

צעקתי

צעקתי

צעקתי


מישל!

אני נותן לך ללכת,

שלום יפתי אני נותן לך ללכת,

אבל אני אוהב אותך

מלכת הצרות מישל,

מישל, מישל, מישל 


צועד במורד פלורנטין

עיני אוקיינוס זיכרונות אני,

אני מאבד את שפיותי

מלאך, אבל האם זה גיהנום?

לכוד בקרוסלה שלך

סובב וסובב

תחת הכישוף שלך


מישל!

אני נותן לך ללכת,

שלום יפתי אני נותן לך ללכת,

אבל אני אוהב אותך

מלכת הצרות מישל,

מישל, מישל, מישל 


ואולי בסוף

יהיה לנו טוב

מתפלל עלייך

שתזכי לאהוב

בין דמעה לדמעה

יש מי שישמע

יש מי שישמע


מישל!

אני נותן לך ללכת,

שלום יפתי אני נותן לך ללכת,

אבל אני אוהב אותך

מלכת הצרות מישל,

מישל, מישל, מישל




תגיות: הגירה


רכבת לאוסטרליה — לחצו לאתר המלא