#47 זבל של בלוג: תרבות הזבל, המיחזור והקיימות באוסטרליה

עברנו כבר ארבעה בתים בתוך ״מחוז פרת׳״, גרנו בשלוש מועצות מקומיות שונות (דמיינו את פרת׳ כגוש דן - כל מועצה מורכבת מכמה פרברים). כל מעבר מועצה זה כמו מעבר מדינה, התרבות העירונית שונה ממועצה למועצה, האירועים שונים, התקשורת שונה והכי קשוח - מצופה ממך תוך זמן קצר ללמוד מחדש את שיטת הפחים שלהם: איזה יום בשבוע הוא יום-הזבל (bin-day), מה הולך לתוך הפח הירוק, מתי יש איסוף-מדרכות של זבל גדול (verge collection) ומה ה״אני מאמין״ של המועצה לגבי קומפוסט. כל השאלות שצריכות להישאל - על זבל אוסטרלי - בבלוג הזה. 

יום הזבל והחלוקה המבלבלת 

כולם שמחים כשמגיע ה-Bin day ברחוב, בהתרגשות מוציאים את הפחים המיועדים לריקון לילה לפני כדי שהמשאית שמגיעה בשעות הבוקר המוקדמות לרחובות מסוימים תספיק לאסוף גם את הזבל שלך. בבוקר, בדרכם לעבודה מחייכים השכנים אחד לשני ומאחלים ״Happy bin day" אחד לשני תוך ניפנוף לשלום משני צידי הכביש. תמיד יש שכן אחד ששוכח להוציא את הפח יום לפני ומוצא את עצמו רץ בפיג׳מה עם פח הזבל הזבל לצד השני של הכביש בזמן שהמשאית מתקדמת לאיטה לאסוף את הפח של השכנים ממול - כי את הצד שלו כבר פינו מוקדם יותר.

במועצה הנוכחית שלנו קורה משהו מעניין. על פניו הכל נראה רגיל, יש שלושה הפחים: אדום, צהוב וירוק.

בפח האדום - נכנס כל ה-״Landfill״ - זבל שהולך להיטמן באדמה ולחיות שם לנצח נצחים, או לפחות עד שיתכלה או שיהפוך לפסל סביבתי.

בפח הצהוב - אריזות למיחזור, בקבוקים קרטונים וכו׳. חוץ מאריזות רכות כמו ניילון - אין לדעת לאן זה הולך.

ובפח הירוק - בא לכם להגיד ״גזם! ברור!״ אז לא. לא רק. הכירו את ה- FOGO - Food Organics and Garden Organics. עם הבית הגיע גם פח קומפוסט קטן שכנראה נשלח מטעם המועצה - ואליו נכנס כל אוכל אפשרי. בשר, עצמות, שאריות פסטה וגבינות - כל מה שלא נכנס לנו לבטן - נכנס לשם. הפח הזה הוא מלך הפחים: קונים עבורו שקיות ירוקות מתכלות (אם באמת יש כזה דבר) או משתמשים באלו של הירקות והפירות מהסופר (גאוני שיש להן שימוש נוסף!), מועצות מתלבטות הרבה אם להיכנס למהפכת ה-FOGO, כי זה דורש לא מעט מודעות מהתושבים. 

עד שהבנתי מה זה הפח הזה - לא זרקנו שם כלום. ואז, בשבוע השני למעבר, השכן האיראני שלי, זה שיודע הכל על הכל וזה שהכי פעיל בקבוצת הוואצאפ של הרחוב - התפלא שאנחנו לא זורקים כלום לפח הירוק. הוא הסביר לי את התורה וגם ציין שזה הפח היחיד שמוציאים כל שבוע - שבוע אחד עם האדום ושבוע אחרי זה את הצהוב. כך שאם בטעות שכחנו להוציא את הזבל לילה לפני, ולא הספקנו לצאת בפיג׳מה לגלגל את הפח האדום לקצה השני של הרחוב בשישי בבוקר- אכלנו אותה. הפח האדום שלנו יצטרך לחכות עוד שבועיים עד לאיסוף הבא ובזמן הזה כבר הקמנו חיריה קטן אצלנו בחצר. לא אידיאלי. כעבור שבועיים באישון לילה אנחנו נאלצים להתגנב לפח של השכן (שבאורח פלא הפח הירוק שלו מתמלא כל שבוע והפח האדום כמעט ריק - איך?!) ולטמון בפנים את כל יתרות הזבל שהצטברו אצלנו בשבועיים האחרונים.

בינתיים אנחנו נכשלים קשות עם ה- FOGO.

איסוף מדרכות או סקיפ - בין?

יש משהו מרגש בלזרוק זבל, מעין תחושת ״ניקוי רעלים״ של הבית, רק כדי להכניס רעלים חדשים - מה לעשות, תמיד צריך ״קאש פלואו״. כשזורקים דברים גדולים זה עוד יותר מרגש - מיטה ישנה, משחק שבור, שולחן שכבר אין לך כח לראות אותו בזווית של העין, אבל בשביל אנשים אחרים זו יכולה להיות מציאה של החיים. לכן המציאו פה את ה- Verge Collection שסיפרתי עליו בהרחבה בפוסט הזה, בתקופת הוירג׳ קולקשן אנשים יוצאים להסתובב ברחוב רק כדי לחפש מציאות בזבל של אחרים - כל השכונה הופכת לחנות יד שניה ענקית וחינמית ויש בזה קסם כלשהו שאני מחבבת, בסוף התקופה יש איסוף של כל הזבל ישר למזבלה העירונית (TIP) - שם לוקחים את כל האוצרות, מוכרים אותם בחנות יד שניה אמיתית במקום - והמועצה מרוויחה.

אבל גם הפעילות הזו תלויה במועצה, והמועצה שלנו החליטה שפה - אם אתה רוצה להיפטר מזבל ישן פשוט תזמין פח גדול דרך האתר שלהם, תוך כמה ימים תגיע משאית להוריד לך אותו על הוירג׳, תמלא אותו בסופ״ש וביום שלישי יאספו אותו לאותה מזבלה עירונית, נוח לכולם וחוסך מהשכונה להיראות כמו מיזבלה במשך שבוע. במקרים כאלה אני מוצאת את עצמי מציצה לראות אם יש מציאות כל פעם שאני עוברת ליד פח כחול גדול. כוחו של הרגל.

אל תנסו את זה בבית

היה לי חלום פעם לייצר קומפוסט בעצמי, ״זה פשוט״ אמרו לי, או שלפחות חשבתי שאמרו לי. אז לקחתי פח קומפוסט ממישהי שמסרה בקבוצת ה-Buy Nothing המקומית - כזה שאין לו תחתית והוא פשוט יושב על האדמה (טעות ראשונה - מה אני חקלאית?!) והתחלתי לזרוק לתוכו דברים אורגניים. אמרו לי להוסיף מים ולערבב כל כמה זמן ועשיתי את זה, הרגשתי כמו המכשפה המקורית מהקוסם מארץ עוץ, ללא הבנה של איך זה באמת צריך להיראות ולהריח. פאסט פורוורד כמה חודשים קדימה - החלטנו לעזוב את הבית ההוא ולעבור לאזור אחר - צפונית לנהר (על ההבדל תוכלו לקרוא בפוסט 36 של חן), פרסמתי את הקומפוסט שלי ב-Buy Nothing וקיוויתי שיבואו השכנים בהמוניהם לאסוף את החומר המשובח שיצרתי לדישון הגינה. 

שכנה אחת הגיעה והתחלחלה. בנימוס אוסטרלי הודיעה לי שה״קומפוסט״ שפרסמתי - רקוב, ושאין מה לעשות איתו. היא המליצה להיפטר ממנו כמה שיותר מהר. בעוד שבועיים נצטרך לעזוב את הבית, ואני - אז בהריון בחודש מתקדם - לא יכולה להכניס את עצמי לרפש הזאת. ברוך רציני.

לנצח אהיה חייבת את חיי לתום על העבודה שהוא עשה עם הניסיון הלא מוצלח של הקומפוסט שלי. לא יודעת מה קרה שם ואיך זה נעלם בסוף, בלי שום כלים או ציוד מתאים - אבל הוא הצליח לסלק את כל הראיות, לשרוף את הבגדים שלו ולחזור להתקלח בבית החדש בתור הגיבור העולה של המשפחה. זו טראומה שלעולם לא מדברים עליה בבית שלנו.

לא היה עוד ניסיון מאז, ולא חושבת שאי פעם יהיה. את הקומפוסט שלי אני קונה ב-Bunnings.

מה הקטע עם הקיימות?

אז ניסיתי להיות כמו האוסטרלים, להכין קומפוסט לבד בבית - ולגלות שזה ממש לא פשוט כמו שחשבתי. אז עברתי ליישם את תרבות הקיימות במקומות אחרים: התחלתי ללכת עם כוס קפה רב פעמים לבתי קפה, וכך לחסוך חצי דולר בכל קניה (עבר לי אחרי חופשת הלידה), התחלתי לקחת שקיות רב פעמיות לסופר (כשאני זוכרת לשים אותן באוטו) ולאחרונה קנינו כולנו בקבוקי YETI מפלדת אל-חלד שיעזרו לנו לשתות מים נקיים יותר - ויחזיקו יותר זמן מעמד. אלו בקבוקים שעולים כמו אייפון והולכים לאיבוד בערך באותה תכיפות. רק חבל שאי אפשר להתקשר אליהם.

לאחרונה חברה נכנסה חזק לקטע של הקיימות - והוסיפה אותי בעל כורחי לקבוצת וואצאפ שכל מטרתה היא לגרום לי להרגיש רע שאני לא עושה מספיק בשביל כדור הארץ שלנו. במקום לקנות חלב, מצופה ממני לנסוע עם קנקן החלב הרב פעמי שלי לחנות מיוחדת שממלאת לי אותו, להגיע עם צנצנות לחנויות Source ולמלא את הקמחים והקטניות שלי שם. לעשות שופינג של פירות ממשפחה של חקלאים שמביאים לך את הכל בקרטון עד לדלת (האמת, נשמע חלום - אני רוצה לנסות את זה!), להחליף את נייר הטואלט שלי לבמבוק (רק בשביל השם - Who Gives a Crap אני רוצה להזמין מהם), להוריד את השימוש במגבונים ולהשתמש במטליות רב פעמיות, להשתתף בכנסים והפגנות למען איכות הסביבה ועוד ועוד ועוד. 

האמת, זה יותר מדי בשבילי כרגע, אבל אולי זה יכול לעזור לי למלא את הפח הירוק פעם בשבוע במקום את הפח האדום.

אז איך עובדת שיטת הפחים אצלכם במועצה? ספרו לנו ונתלונן יחד!

נתראה בפוסט הבא…