#10 זו הסיבה שבגללה השמשה הקדמית תמיד נקייה כשנוהגים בצד השני של הכביש

היה זה יום קיץ חם, שבועיים אחרי שנחתנו בפרת׳. היינו בדרכנו לחפש בית לגור בו והחלטתי סוף סוף להתנסות בנהיגה בצד שמאל. רועדת קלות החלפתי את תום בכסא הימני - זה עם ההגה, ולקח לי דקה להבין איפה הידיים שלי הולכות להיות.

הדבר הראשון שעשיתי כדי להכנס לכביש היה - כמובן - להפעיל את המגבים. ברור, השמשה מלוכלכת…

אחרי שניקיתי את השמשה כמו שצריך, אותתי (עם היד הנכונה) ונכנסתי לכביש במהירות של צב חולה. אל תדאגו, פרת׳ זה לא תל אביב, ברוב האזורים זה יותר דומה לקיבוץ ובקושי יש מכוניות. המשכתי כמה מטרים אל כיכר וכדי להתריע למכוניות האחרות, שלא היו נוכחות באירוע, לאן אני פונה - כמובן - הפעלתי את המגבים. בשלב הזה לא הייתי מסוגלת לעצור את הצחוק, שהיה מעורבב עם תיסכול על חוסר היכולת שלי להסתגל תוך שניה וחצי, ובהמשך הרחוב כשפניתי שמאלה, וכמובן שניקיתי שוב את המגבים, כבר לא יכלתי לעצור את הדמעות מרוב צחוק.

שוטרים והרגלים מגונים

יש תקופות מסוימות פה שהמשטרה מחליטה לעשות בליצ׳ים ולצבוא על הכבישים במטרה אחת: לתת כמה שיותר דו״חות ונקודות. כך יצא שבחודש הראשון קיבלנו שלושה דו״חות, שניים לתום ואחד לי, כל אחד מהם על חריגה ב5-7 קמ״ש מהמהירות המותרת. תום גם קיבל נקודות, שאחרי שלוש שנים התאפסו לו.

בדרך כלל הבליצים מתבצעים בתקופות החופשות מבית הספר, דצמבר-ינואר שזה החופש הגדול, שבועיים באפריל, שבועיים ביוני ושבועיים בספטמבר. לפעמים תזכו לביקורת פתע של ינשופים בצד הכביש בימים ושעות רנדומליות בשבוע, כי אנשים פה שותים בלי קשר ליום או לסופ״ש.

סיפור לפני השינה

ערב אחד, חזרתי מבילוי צפונית לנהר, בעוד שאנחנו גרנו דרומית לנהר, אני מתעכבת על זה רגע כדי שתבינו שלמי שגר צפונית לנהר יש דעות קדומות על אלו שגרים דרומית לו. יש כאלה שטוענים שהתנועה הופכת להיות ברברית ברגע שחוצים את הנהר דרומה ויש שטוענים שהצפונים הם סנובים וקרים בהשוואה לדרומים החמימים. 

בכל מקרה, באיזשהו שלב התחלתי לשים לב שניידת משטרה עוקבת אחרי. אחרי כמה דקות שאני רואה צ׳קלקות במראה החלטתי לעצור, אולי הם מסמנים לי משהו. צדקתי, הם סימנו לי לעצור. מסתבר שהם עקבו אחרי כבר כמה צמתים וטענו שלא אותתתי אפילו פעם אחת. 

אז עשיתי את מה שאני תמיד עושה כשתופס אותי שוטר: העמדתי פני עולה חדשה, לא מבינה את השפה, ״אינדיקייט זה אומר זה?״ שאלתי את השוטר והראיתי לו איך אני מאותתת. הוא הסתכל עלי במבט של ״מה נפלתי על טמבלית עכשיו?״ ואמר שהוא נותן לי אזהרה, אבל שאני אתחיל לאותת.

סיטואציות לצפות להן כשנוהגים באוסטרליה:

• קנית מצרכים בסופר, שמת אותם באוטו ליד הנהג, התיישבת בכסא הנהג לגלות שבעצם ההגה בצד השני. חיפשת בתא כפפות משהו רק כדי לוודא שמישהו לא רואה אותך וחושב שאתה טמבל.
• נסעת בכביש דו סטרי וראית מכונית מתקרבת אליך בנתיב שלך, אתה מקלל ״מי זה הפסיכי הזה שנוסע מולי?? הוא בנתיב הלא נכון!״ ואז גילית שהפסיכי הוא אתה.
• לוקח לך שעה לצאת ברוורס כי אתה מחשב לאיזה נתיב לצאת
• אתה בא לפנות ימינה ברמזור ירוק מלא ומגלה שגם לאלו שמולך יש רמזור ירוק ואתה צריך לתת להם זכות קדימה. עדיף לגלות את זה עכשיו ולא בזמן אמת.
• אתה עדיין מחשב מאיפה תבוא המכונית כשאתה חוצה את הכביש
• הפעלת וישרים במקום איתות - במיוחד בהתחלה, אחרי זה רק במצבים של חוסר ריכוז.
• קיבלת דו״ח אבל בתמונה המצורפת לדו״ח נראה בבירור פרצופו של בן זוגך עם משקפי שמש של גנגסטרים, דופק על ההגה בניחותא.

אין ספור סיפורים על הכבישים והחוקים המשונים כשנוהגים באוסטרליה.

בפוסטים הבאים אתן טיפים על מעבר טסטים בפרת׳, ואספר על הביקורים בארץ שגורמים לי להעריך את הכבישים פה, ואת גוגל מפס, הרבה יותר.