#16 הסיבה האמיתית שבגללה אין לנו בריכה בבית

זוכרים שכתבתי שלא עשיתי שום הכנה מוקדמת לפני המעבר? אז נזכרתי שבעצם כן היה משהו, זה היה לוח השראה עם תמונות של ״איך הייתי רוצה שהחיים שלי באוסטרליה יראו״? אחת התמונות ששילבתי שם הייתה של סנטה על החוף. כי איזה מגניב זה כריסמס בקיץ?!

אז כן, זה מגניב לגמרי, אבל אצל האוסטרלים, אתם יודעים, זה די נורמלי. בחודש דצמבר סנטה נמצא בכל קניון, סוחט כספים מהורים צעירים וסבים מרוגשים שמצד אחד מלמדים את הילדים להתרחק מזרים ומצד שני מושיבים אותם על הברכיים של איש זר בתלבושת מצחיקה וזקן. לא יודעת אם הייתי סומכת על מישהו שלבוש ב-40 מעלות כאילו בא מהקוטב הצפוני.

חופשת הקיץ פה נמשכת מדצמבר עד סוף ינואר, כך שזה מחבר את כריסמס (וחנוכה!) בצורה מושלמת לחופש הגדול, ומאפשר לאוסטרלים, שלרוב יש להם משפחות במקומות אחרים בעולם, לטוס לפגוש את המשפחה בחג. חשבו על הכל פה.

התחרות החברתית הלא מדוברת

מזג האוויר פה הוא נושא מדובר ברמה יומיומית, כמה פעמים ביום. בקיץ במיוחד, תמצאו את עצמכם מבלים זמן לא מבוטל בבדיקה ״כמה מעלות יהיו היו?״ ״האם יש רוחות חזקות?״ ״מה ממד הקרינה היום?״, בכל מקרה שלא יהיה, גם אם יש עננים ונדמה לכם שהולך להיות יותר קריר היום - אל תצאו מהבית בקיץ בלי הדברים הבאים:

• קרם הגנה - חלק מהרוטינה פה זה למרוח קרם הגנה כחלק מטקס הבוקר של החלפת הפיג׳מה לבגדים, לא רק בקיץ, אלא שבקיץ זה חשוב פי עשר. אצלנו, שניה לפני שיוצאים מהבית אני פתאום נזכרת בקרם הגנה ובנתוני סרטן העור המשוגעים שיש פה, נלחצת ומורחת אותם ואותי. באוטו תמיד יש קרם הגנה ספייר למקרה ושכחנו.
• כובע - לא קסקט כזה שלא מגן על שום דבר והיה מאוד נפוץ לפחות לפני 20 שנה כשהייתי בתיכון בארץ (איך יכול להיות שעבר כל כך הרבה זמן?), אלא כובע רחב שוליים שנקרא Bush hat, אם כי אף אחד לא באמת קורא לו ככה. אלא פשוט hat. כי זה הסטנדרט. לכובעים האחרים יש שמות כדי שיוכלו להבדיל. כובע קסקט נראה Cap וכובע גרב נקרא Beeny. אולי כי אתה נראה כמו שעועית כשאתה חובש אותו. אם אין לך חוט שמעגן את הכובע לפנים כנראה שהוא לא ישאר לך על הראש הרבה זמן, במיוחד אם אתה מבלה ליד הים אחרי 12 בצהריים, הרוחות פה יכולות להגיע גם ל-50 קמ״ש בשעות האלה.

לפני אוסטרליה לא הייתי יכולה לדמיין את עצמי עם כובעים רחבי שוליים, כי הם מאוד לא ישראלים. אבל האמת שקצת קינאתי בבת דודה שלי, החצי אוסטרלית, שתמיד כשבאנו לבקר אותם, הייתה מתהלכת איתו באלגנטיות בחום של עמק הירדן. אפרופו עמק הירדן - אם אתם גרים שם, תסתדרו מצוין עם החום של מערב אוסטרליה.

• ליטר מים - בבקבוק יטי מתכתי רב פעמי שצריך להזמין מאמאזון ב-$70 ואז לאבד אותו, ואז למצוא אותו ולאבד אותו שוב, להתבאס ולקנות אחד חדש ולאבד גם אותו. אבל חייב רב פעמי! זה שומר על הקור יותר טוב, שזה חשוב פלאים בחום הזה.
• שמיכת פיקניק - לא יוצאים בקיץ מהבית בלי שמיכת פיקניק! אולי במקרה תמצאו את עצמכם בפארק, או בבריכה, או פתאום בים? ובזמן שהילדים משחקים, במקום לשבת על הדשא או לעמוד כמו טירונים, תפרשו לכם שמיכה ותרגעו.
• נשנושים - יש פה תחרות סמויה על הלאנץ׳-בוקס הכי שווה, לא יודעת כמה זמן יש פה לאימהות, אבל תמיד יש גזר ומלפפון חתוכים בקופסא, וכמה קרקים, וחטיפים. הכל חתוך ומאורגן למשעי בתוך קופסה יוקרתית מ״סמיגל״ (למשווים: קרביץ).

דיסקליימר: אני מאוד מודעת לזה שיכול להיות שחלק מהדברים האלה קורים גם במקומות מסוימים בארץ, לא יצא לי לגדל ילדים בגילאים האלה בארץ, ככה שראו את כל מה שכתבתי פה כהכנה להורים לילדים צעירים.

בריכה כסמל סטטוס

האוסטרלים מתחלקים לשני סוגי אנשים: אלה שיש להם בריכה ואלה שאין להם.

השאיפה האוסטרלית הגדולה ביותר, היא שתהיה לך בריכה בבית. למה? כי אז אתה לא צריך לחפש מקור מים כל יום מחדש בקיץ, אתה יכול להישאר בבית ולהנות מהשקט כשהילדים במים, אבל זה ממש לא פוטר אותך מלהיות עם שבע עיניים על הבריכה, במיוחד כשיש יותר מדי ילדים באזור. יש פה לא מעט מקרי טביעה בבריכות פרטיות, ולכן יש חוקים מאוד ברורים בנוגע לגידור הבריכות. 

לאלה שיש להם בריכה בבית והשיגו את כל מה שאוסטרלי יכול לבקש, אין צורך להתחבר עם עוד כאלו שיש להם בריכה, זה לא יתרום להם כלום. הם בעצם כמו קווים מקבילים - לעולם לא יפגשו, כל אחד ינפוש בבריכה שלו וסלמתק. לעומת זאת, אלו שאין להם בריכה יכולים להתחבר גם עם אלו שאין להם בריכה וגם עם אלו שיש להם. (ראו תרשים זרימה). את המפגשים הם יוכלו לעשות בנהר, בים, בבריכה השכונתית, ובבריכה של החברים עם הבריכה.

מסקנה: אולי עדיף בלי בריכה, כי למי יש כח עכשיו להתחייב לאירוח כל סופ״ש בקיץ? או לנקות את המים כל כמה ימים? או להשקיע בתיחזוק של הבריכה גם בחורף למרות שאף אחד לא משתמש בה? וזו חברים הסיבה האמיתית שבגללה אין לנו בריכה בבית. כן כן. 

(אם אתם חברים שלי ויש לכם בריכה ואתם קוראים את הבלוג הזה, נא לקחת את הכתוב בצחוק, אני עדיין רוצה להיות חברה שלכם!)

השלב הבא: סירה

לא מזמן שמעתי ברדיו את השדרנים מדברים על קניית סירה. שניה, אני רוצה להתעכב על הנושא הזה. כל כך אין פה אקשן שהם מוצאים דברים כל כך רנדומליים לדבר עליהם ברדיו. לדוגמה ״האם לחם בננה הוא לחם או עוגה״ ואני צועקת להם ״ברור שזו עוגה!!!״ והם לא שומעים, ומתווכחים ביניהם. בסוף החלפתי לספוטיפיי.

בקיצור, סירה. פה היה ציטוט שנשאר וישאר איתי תמיד, והוא הלך ככה: ״יש שני רגעי אושר בלהיות בעלים של סירה, הראשון הוא כשאתה קונה אותה, והשני הוא כשאתה מוכר אותה״. רק בשביל הציטוט הזה היה שווה להקשיב להם.

המחשבה על שתהיה לך סירה ותוכל לשוט מתי שתרצה לרוטנסט (פוסט בקרוב!) ולצאת לשיט על הנהר, ובעיקר לראות את הזיקוקים של השנה החדשה מתוך הנהר, היא מאוד רומנטית. בפועל, כשיורדת ההתרגשות תמצא את הסירה שלך עם שלט ״FREE" על הוירג׳ (Verge) במשך כמה חודשים אחרי שלא הצלחת למכור במרקטפלייס כי כולם הבינו שלא שווה להם לקנות סירה.

אז אחרי שהשלכתי את כל התסכול הכלכלי שלי על בעלי הבריכות והסירות, כשזה בכלל היה אמור להיות פוסט על קיץ, אני רוצה לתת טיפ קטן לסיום מניסיון אישי:

לא משנה מה תעשו, אל תנסו לשבת בפארק ב-40 מעלות בצהריים. פשוט אל. זה לא כיף, זה מציק, כולם עצבניים אחר כך, עדיף לשבת במזגן בבית, או למצוא חברים עם בריכה שאפשר להתפנק בה. ואם אתם באזור ומוצאים בקבוק, אולי הוא שלי…