#60 עיר האורות הכבויים: מה הסוד ליציאה מוצלחת בצד המערבי של אוסטרליה?

השאלה ״לאן יוצאים?״ נשאלה לא מעט פעמים בכל מיני פורומים מאז שהגעתי לפרת׳, ונדמה שכולם מנסים לפתור אותה. המעבר מיציאה ״אגבית״ לפאב מקומי או לבית קפה בעמק יזרעאל, להסתבכות מעל הראש עם פאבים סודיים ומסעדות מפונפנות בפרברים, רק מעלה את רמת החרדה שלי מיציאות ומגדיל את הסיכוי להישאר בבית. אז הנה המסקנות אחרי שבע שנים של ניסיונות יציאה, ומה הפתרון האולטימטיבי. 

אם אתם מחפשים חיי לילה משוגעים, עיר ללא הפסקה וריקודים עד אור הבוקר - קחו מטוס וטוסו לסידני או מלבורן. פה בפרת׳ - תמצאו בעיקר חיי לילה במיטות, עיר בקושי, וריקודי עם סוחפים במתנ״ס היהודי - אבל רק עד 8 בערב. 

״סליחה המטבח סגור״

התלבשת יפה, השגת בייביסיטר או שהשארת את בן הזוג עם הילדים בבית ועד שכבר הצלחת לצאת מהבית, בא לך להתפנק עם איזו ארוחה או קינוח טוב. בתי הקפה נסגרו כבר ב-2, אז אין מה לחפש אותם עכשיו. האתגר הוא למצוא מסעדה טובה שהמטבח שלה עוד פתוח אחרי 9.

בארץ אנחנו רגילים למבחר מקומות - טעימים להפליא ועד לפחות 11 בלילה אין חשש מסגירת המטבח ובטח לא מזה שיתחילו להרים עלינו כיסאות. פה, אחרי 10 אין עם מי לדבר, האחמ״ש סוגר את הקופה, מושך לך את המזלג מהיד, גובה תשלום והולך הביתה. 

"Sorry mate, we’re closing”

כשאחותי הגיעה לביקור, רציתי לעשות לה סיבוב בחיי הלילה של פרת׳, לאכול משהו במסעדה נחמדה ולבלות קצת זמן איכות יחד. התלבשנו יפה, התארגנו, ונסענו ללידרוויל (Leederville) - אזור שאמור להיות סצנת בילויים שוקקת חיים (בימים מסויימים בשבוע). הגענו בשעת ערב סבירה לחלוטין במונחים ישראלים, אבל המציאות טפחה לנו על הפנים עם שורת תריסים מוגפים וכיסאות הפוכים על שולחנות. היינו רעבות ושום מסעדה לא הייתה פתוחה חוץ מסניף אחד קטן של Grill'd בפינת הרחוב. במקום לשבת במסעדה שווה, לשתות איזה קוקטייל מעניין ולנשנש מנות שף מזינות, מצאנו את עצמנו יושבות על המבורגר דלוח וצ'יפס בתוך קרטון ותוהות בקול רם ״מה, זה כל מה שיש פה?״. 

תעלומת הברים הסודיים

אם אנחנו רוצים להיות מגניבים, ולחוות את חיי הלילה של פרת׳ עד תום, כדאי לחפש את אחד מעשרות הברים הסודיים של פרת׳ - ממועדון ג׳ז שנכנסים אליו מתא טלפון ישן בצפון פרת׳ (Jazz Cellar) ומביאים את האלכוהול בעצמך, דרך דלת של בר שנראית כמו קיר שאין מאחוריו כלום (Cypher), ועד בר עם קוד כניסה שמשתנה כל שבוע ומתעדכן באינסטגרם (Sneaky Tony's) - שם גם מחכים מאוד בסבלנות עד שיכניסו אותך לרחבת הריקודים מאחורה. ואני שואלת: למה הכל צריך להיות כל כך מתוחכם? למה אי אפשר לפתוח פאבים קטנים ומקומיים, שאפשר לנהל בהם שיחה נורמלית על בירה, יין או איזה קוקטייל טוב? ולנשנש משהו קטן ליד כל זה? 

זה לא שאני בליינית מטורפת, אבל ברגעים כאלה שאת מסתובבת עם חברות או עם בן הזוג ברחוב ופשוט א-י-ן א-י-פ-ה ל-ש-ב-ת כי בתי הקפה סגורים והפאבים השווים לא נראים לעין, הגעגוע לבית המרזח, השוקת או לפאבלה במנוף מתגלה שוב. אולי זו מנטליות עירונית, אולי זה רק אוסטרליה, ואולי זה בכלל משהו רק של פרת׳ - לי אישית הסיבוך הזה לא מתאים.

הפתרון האולטימטיבי והחיסרון הבולט

הייתי רוצה להגיד לכם שהפתרון שלי הוא להישאר בבית, אבל האמת היא - שזה לא פתרון, זו בריחה מהמציאות. יציאות עוזרות לנו לעשות קצת ״זום אאוט״ על החיים ולחזור אליהם אחר כך, רגועים יותר ועם בטן מלאה. הפתרון בפרת׳ הוא לנצל את זמן היציאה לבילוי איכותי ושובר שגרה, לצאת מוקדם (גג 7 וחצי/8) ולהזמין מקום מראש למסעדה מומלצת, הצגה ברמת ברודווי בקראון (Crown), או בילוי בארקייד (Arcade) איפה שמגישים לך קוקטליים במגף (Hijax hotel), אם תנסו להיות ספונטניים, תתחילו לנסוע ורק אז תחליטו מה יהיה תמצאו את עצמכם מהר מאוד בגרילד אוכלים המבורגר וצ׳יפס בשקית טייק אווי ומתבאסים שלא נשארתם בבית.

הבאסה בהתחלה מוקדמת היא שלא משנה מה תעשו, לאן תנסו ללכת וכמה תנסו להאריך את הזמן בחוץ, ככל הנראה עדיין תסתכלו בשעון ותגלו ש״רק 9 בערב, אז למה אני כל כך עייפה?״ 

האמת היא שאני די מחבבת את התרבות העייפה הזאת. יש בזה משהו מאוד משפחתי ומגבש - פשוט נשארים בבית, קוראים ספר, רואים סרט, חושבים ומדברים על החיים. היציאה האהובה עלי היא יציאה לבית של מישהי, להגיע בפיג׳מה לשתות משהו ולקטר אחת לשניה. זה לא קורה הרבה - אבל הנה אני מזמנת יותר כאלה.

את אחותי אגב, הוצאתי פעם נוספת - הפעם לקזינו, Crown (איפה שההצגות השוות) - שם זה ״כמו חו״ל״ של פרת׳: הברים פתוחים 24/7 ובכל שעה ביום מרגיש לך כאילו 9 בערב. האזור מוקף במסעדות ומזנונים ככה שתמיד תוכלו למצוא משהו לנשנש, והמבנה עצמו שצמוד לנהר הברבור - גורם לך להרגיש מיליון דולר, גם אם את בשורטס וכפכפים. אם יש לכם אפשרות לשים את הילדים עם הסבתא כשהיא באה לבקר ולקבוע לילה או שניים באחד המלונות של קראון - אני מאוד ממליצה, חוויה משחררת.

נתראה בפוסט הבא...