#9 לא קונים כלום: הקבוצות והמדרכות שעוזרות לכם לחסוך

בתור ישראלית שמסרה כמה דברים באתר ״אגורה״ ופרסמה כמה מצלמות ועדשות ביד-2 וחשבה שהיא גילתה את אמריקה, לא היה לי מושג לאיזה גן עדן של יד שניה הגענו כשנחתנו בפרת׳.

לא לקנות כלום

זה התחיל מהמלצות על Gumtree (זוכרים את ההשוואות מהפוסט הקודם? אז זה היד2 של אוסטרליה) ופייסבוק מרקטפלייס. כשמצאנו בית המליצו לי להכנס לקבוצת פייסבוק של Buy Nothing מקומי. בהתחלה לא הבנתי מה ההתלהבות בקבוצת פייסבוק מקומית של דברים למסירה, לא הכרתי כזאת התלהבות מקבוצת הוואצאפ של הקיבוץ. אבל אז, כשלא הצלחתי להכנס לקבוצה המקומית, הפומו* נכנס לתמונה והתחלתי לחקור את הנושא (מריצים פה מחקרים חבל על הזמן).

מצאתי כמה קבוצות פייסבוק מקומיות של אותו ביי-נאת׳ינג וכתבתי למנהלים. מסתבר שמעל מספר חברים מסוים האירגון, המאוד מסודר - תכף תבינו כמה, החליט שמפצלים את הקבוצה. אבל בגלל שלא מצאו מישהו שיהיה מוכן לנהל עוד קבוצה מקומית, מקפיאים כרגע את הכניסות של מצטרפים חדשים. 

״לא הבנתי״ אתם בטח אומרים

״מה הבעיה שאותו אחד ינהל גם את הקבוצה השניה?״ 

אז לא. זה לא אפשרי כי כל אחד יכול להיות חבר ר-ק בקבוצת ביי נאת׳ינג אחת.

כן כן, שמעתם נכון. אין קומבינות, ואחת משאלות הכניסה היא ״האם אתה חבר בקבוצת ביי נאת׳ינג אחרת?״ שאלה נוספת היא לגבי הרחוב שאתה גר בו. אם אתה משקר - חבל לך על הזמן, כנראה שינדו אותך מכל הקבוצות עד הודעה חדשה.

כעבור כמה חודשים סוף סוף הצלחתי להכנס לקבוצה החדשה שפתחו, ואם אתם מצליחים לדמיין את הצליל של תיבת אוצר שנפתחת בסרטים, עם האור הזה שנזרק לך לפרצוף - זו ההרגשה. כל יום עולים כמה פוסטים על רהיטים, בגדים, כלי מטבח, מכשירי חשמל ואפילו פירות וירקות מהגינות המקומיות רק לבוא ולקחת - בלי לקנות כלום - עונג צרוף.

״מה הקאץ׳?״

או, טוב ששאלתם.

האמת שאין קאץ׳. אבל יש אירגון עם אג׳נדה מאחורי כל הסיפור הזה והחוקים הם נוקשים:

1. הראשון לא תמיד לוקח. צריך לתת 24 שעות לפחות לפוסט ״לתסוס״ ולהגיע לכמה שיותר אנשים.
2. כל מי שרוצה את מה שמוסרים יכול להגיב ב״בבקשה תשקלו לתת לי את זה, תודה״
3. יש אופציה למי שמוסר לבקש לדעת למה דווקא אתה צריך את הדבר הזה שהוא מוסר, כדי להקל עליו את הבחירה בין כל המבקשים. 
4. אסור לתת מתנות בתמורה למה שאתה מקבל, לא משנה כמה גדול מה שקיבלת.
5. הכל מתנהל בנימוס אוסטרלי עם ״תודה, סליחה, בבקשה״

רוצים לדעת מניין הנימוס שלי? מ-Buy Nothing.

כל יום, ואולי אפילו כל שעה, הייתי יושבת על הפייסבוק, בודקת אם עלה משהו חדש. אם חפצה נפשי בדבר, ישבתי וניסחתי הודעה מנומקת על למה דווקא לי מגיע כל הטוב הזה - בהתחלה ״זכיתי״ בדברים קטנים - תיקים קטנים, משחקים לאופיר, ספרים וכו׳. בהמשך כבר עליתי כמה דרגות, קיבלתי מטבחון לאופיר, רהיטים שווים וההיילייט שתום זוכר לי לעולמי עד - מכונת קפה שזכיתי בה לפני חמש שנים ועדיין מכינה קפה חבל על הזמן.

אבל חווית היד-שניה לא נגמרת פה.

איסוף מדרכות כמו שלא נראה בארץ

כשעוד הייתי חדשה בשכונת ויקטוריה פארק, התפלאתי שאנשים פשוט מוציאים את הזבל שלהם לרחוב. לא הבנתי מה הקטע הזה שמכונת כביסה ישנה עומדת בדיוק בצומת ליד הבריכה, בדרך לסופר, במשך שבועיים. לאט לאט דברים נוספים התחילו לצוץ ברחוב, מול בתים אחרים, ויום אחד הכל נעלם כלא היה. זו הייתה תעלומה מבחינתי, ואחרי שביררתי הבנתי שהאירוע המוזר הזה קורה בשכונה שלי פעמיים בשנה, וכדאי מאוד להיות מוכנים לצוד - כי אנשים זורקים דברים שווים.

כשהגיע ה- Verge Collection הבא כבר הייתי מוכנה. שינסתי מותניים, הפשלתי שרוולים ויצאתי עם אופיר לעשות ״טיול בעגלה״ לצוד רהיטים ודברים לבית. לפעמים מצאתי את עצמי מחטטת בזבל של אנשים אחרים בלי למצוא כלום אבל לפעמים מצאתי אוצרות, כמו אותו יום שחזרתי עם עגלה עם אופיר ביד אחת, מתקן כביסה חדש לגמרי תחת בית השחי של היד השניה וחיוך מרוח על כל הפנים. אחח.. הדברים שעושים לי טוב.

בהמשך גילינו שיש אנשים שנוסעים לפרברים עשירים יותר בזמן ה- Verge collection שלהם ואוספים משם ״זבל״ ברמה גבוהה, אפילו שכרנו אוטו פעם אחת בשביל זה, אבל זה היה לקראת תאריך האיסוף של העיריה, אז רוב הדברים השווים כבר נאספו על ידי אנשים זריזים מאיתנו.

לצערי בשכונה החדשה שאנחנו גרים בה כרגע אין את המסורת האדירה הזאת, במקום זה אפשר להזמין Skip bin כמה פעמים בשנה כדי לזרוק את כל הזבל הגדול, ואז אם יש דברים ברמה גבוהה מפרסמים בביי-נאת׳ינג תמונה ״עכשיו על ה-וירג׳ של רחוב ככה וככה, מוזמנים לבוא לקחת״. פחות כיף, אבל עדיין שווה.

קהילתיות במיטבה!

מוצא אחרון - אופ-שופ

אם לא זכית בביי-נאת׳ינג ואין לך וירג׳-קולקשן כרגע באזור, האופ-שופס זה המקום המושלם לקנות דברים איכותיים (וגם לא איכותיים) בזול. במקומות מסוימים יש ריכוז בלתי עולה על הדעת של חנויות יד שניה, ברמה שצריך לקחת יום חופש כדי להסתובב שם.

יש הכל מהכל:

Salvos - חנות יד שניה של הכל, מתחפושות ומשחקים ועד רהיטים איכותיים

Vinnies - בעיקר בגדים ואקססוריז יד שניה

Mum2mum - חנות יד שניה של דברי ילדים במצב מצוין

Save the Children - ספרים יד שניה

Menora - חנות יד שניה של הקהילה היהודית

Lula & Mimi - חנות יד שניה של בגדי מעצבים במצב מעולה! (אני משוחדת, זאת שייכת לחברה, והאמת שאתם יכולים לקנות גם אונליין דרך האתר: lulamimi.com.au)

Good Sammy, Salvation Army ועוד ועוד…

גם בזארים ואירועים של מכירת יד שניה לא חסר. מאיפה יש לאנשים כל כך הרבה דברים לתת? יש לי כמה תיאוריות:

• יש פה הרבה מהגרים כך שהרבה דברים לא בהכרח ״נשארים במשפחה״ כמו בארץ
• אוסטרלים אוהבים לקנות, וכשהם קונים משהו חדש, נותנים את הישן.
• אין פה בעיה למסור דברים, כי מי שמוסר יודע שהוא גם מתישהו יקבל משהו בחזרה.
• אין כל כך היקשרות לדברים פה, לא לבתים, לא לדברים וגם לא ממש לאנשים… אבל את זה אספר כבר בפוסטים הבאים.

*Fear Of Missing Out

נהנים לקרוא ולעקוב? תשאירו תגובה! (פיצ׳ר חדש תודות לחן)